מילים שאמרה מיכל על המונודרמה שכתבה ושהיא משחקת בה:
״גם אני כמו הדמות במחזה, הייתי בהכחשה למצב שלי עד שהתעוררתי. לשחק במחזה היה אתגר לא פשוט עבורי – אם במחזות אחרים, אני מגלמת דמויות שמישהו בדה מליבו ונותנת להן ביטוי. כאן אני הדמות. זו אני שנחשפת מול הקהל על הבמה.
נושא האלימות נגד נשים, בער בי ונתן לי אומץ לכתוב, לשחק ולהיחשף, מתוך רצון לעורר מודעות מצד אחד, ומהצד השני, להסיר סוף סוף את הלוט והבושה ואולי גם את ההכחשה (שהיא אגב גם תוצאה של בושה) אצל נשים שחיות בקשר הרסני.
אם אצליח לפקוח את העיניים, באמצעות ההצגה, רק לאישה אחת שתצפה ותזהה את עצמה, ותבין שזו לא אשמתה ותצא לחיים חדשים – דייני.״