עוֹר הוא מעטפת גופם של בעלי חיים. העור בבני אדם, אשר מכסה כמעט את כל שטחו של הגוף ותופס 15% ממשקלו, הוא האיבר הגדול ביותר בגוף והוא משתייך למערכת הכסות, אשר כוללת גם את השיער, בלוטות זיעה ואיברי החישה השונים שמצויים בעור.

העור- כמו כל איבר אחר בגוף, מקבל את התזונה דרך מחזור הדם ולא מבחוץ. הגוף מנסה להיפטר מפסולת זו בכל דרך אפשרית – דרך רקמות ריריות: אף, פה, עיניים, וכן דרך השתן והצואה. האיברים החשובים בתהליך הוצאת פסולת ונטרול רעלים הם הכליות, הכבד ומערכת העיכול.
כאשר הגוף רווי רעלים, איברים אלו אינם יכולים למלא את תפקידם בשלמות ואז משמש העור אמצעי עיקרי לסילוקם.

רוב מחלות העור הן בעצם מחלות סיסטמיות, כלומר מחלות פנימיות הבאות לידי ביטוי בעור, המהווה רק קורבן, אפיק לפינוי פסולת.

השכבה התת עורית של העור היא ה”מחסן” הקולט את הפסולת ומשתדל להרחיקה מהאיברים הפנימיים החשובים לקיומנו ולסלקה בצורת פצעונים, פריחות, אקזמות, פרונקלים וכו’. במקרה כזה אנו גם עדים למראה עור זקן, חסר ברק, חסר חיוניות, גס ומחוספס. במקרים קשים יותר ניתן להבחין בכתמי זיקנה אצל אנשים צעירים.

בנוסף מהווה העור לפי הגדרות רבות חלק ממערכת החיסון, שכן רבים מתאי הדם הלבנים אינם שוכנים כלל בדם אלא ברקמות השונות של העור. העור משתייך למערכת החיסון המולדת; פירוש הדבר הוא שהגנתו בפני זיהומים וכימיקלים מזיקים אינה ספציפית, אלא כללית, ונעשית ללא הבחנה.

עוביו של העור משתנה בחלקי הגוף השונים. בכפות הרגליים, למשל, יכול עוביו להגיע לסנטימטר אחד, ואילו באזור המצח קטן עוביו ממילימטר.

תפקידי העור:

כיצד נוצרים הקמטים?

כשאנו מזדקנים, תאי האפידרמיס הופכים דקים ורופפים יותר. העור נראה במירקם דק יותר, ובתוך כך הקשרים הרופפים יותר בין התאים מאפשר ללחות להתאדות מהתאים, מה שיוצר עור יבש. מדי עשור מספר תאי העור צונח בכ-10 אחוז. הם מתחלקים באיטיות רבה, מה שמונע מהעור לרפא את עצמו ביעילות.

השפעת הזיקנה על התאים בשכבת הדרמיס היא משמעותית: לא רק שהשכבה הזו הופכת דקה יותר, אלא שגם כמות הקולגן ואלסטין – שני מרכיבים המעניקים את גמישות העור – הולכת ופוחתת. גם תאי השומן התת עורי מתמעטים. שינויים אלה גורמים לעור להתרופף ולהתקמט. במקביל בלוטות החלב שבעור גדלות אך מייצרות פחות חלב, בנוסף להפחתה ביצירת הזיעה. תהליכים אלה מחמירים את היובש בעור המזדקן.

כיצד נוצרים כתמים?

הופעת כתמים על עור הפנים מושפעת ממספר גורמים, לרבות סוג העור (בהיר או כהה), מידת החשיפה לשמש, הגיל, שינויים הורמונליים, נזקי עור על רקע חבלות, כוויות או מחלות אוטואימוניות וזיהומי עור למיניהם. הנפגעים העיקריים הם ילדים ונשים, והתכונה המשותפת לכל הכתמים היא הפגיעה האסתטית, הכרוכה לפעמים גם בפגיעה בביטחון העצמי, כאשר הכתם מופיע באזור הפנים.

מדוע נוצרים כתמים?

צבע העור החום נוצר על ידי תאים מלנוציטים, אשר מובילים לייצור פיגמנט המלנין, האחראי על הצבע הכהה, השזוף של העור. הכתמים הלבנים נוצרים מהיעדר מלא או חלקי של תאים המייצרים מלנין. הפגיעה בייצור המלנין היא תוצר של זיהומי עור, מחלות אוטואימוניות ועוד. לעומתם, הכתמים החומים נוצרים מהצטברות של פיגמנט המלנין בעור. זאת, כתגובה לשינויים הורמונליים, מחלת עור או דלקת והזדקנות העור.

כיצד נוצר עור דהוי וחסר גוון?

מחסור במים משפיע על עורנו גם בטווח הארוך היות וההתייבשות מפחיתה את אלסטיות וגמישות העור אשר כשלעצמה קשורה בהזדקנות העור. שתייה בכמות נאותה גם מזרזת זרימת דם טובה ובכך מספקת לתאי העור הזנה טובה יותר ואפשרות להתנקות ביעילות מרעלים ומתוצרי לוואי לא נחוצים. בנוסף, הידרציה טובה מאפשרת הזעה אשר כשלעצמה תורמת לניקוי תאי העור. המלצות השתייה האמריקאיות מדברות על צריכה של לפחות 2.2 ליטר נוזלים לנשים בתנאים יומיומיים רגילים.

אכילת מזונות עשירים בנוגדי חמצון (אנטי אוקסידנטים): תהליכי חמצון הם תהליכים מזיקים ובלתי רצויים המתרחשים בגופנו כל העת. גופנו נלחם כנגד התרכובות המחמצנות שכן הן פוגעות בתאים ובאיברים שלנו, מעלות סיכון למחלות כרוניות בכללן סרטן ומחישות את הזדקנות התאים כולל תאי העור. נוגדי חמצון הם שם כללי למגוון רב של חומרים – ויטמינים, מינרלים או פיטוכימיקאלים (רכיבים פעילים שמקורם מן הצומח) – אשר מסוגלים להלחם בתהליכים מחמצנים ולנטרל אותם ביעילות.

נוגדי החמצון העיקריים אשר נמצאו במחקרים כקשורים ישירות לבריאות העור הם ויטמין A, C, E המינרלים סלניום ואבץ והפיטוכימקאלים לויקופן ופלבנואידים. על מנת להרוות את גופנו בנוגדי חמצון עלינו להרבות באכילת ירקות ופירות מצבעים שונים, קטניות ואגוזים.

ככל שהצבע של הפרי או הירק עז יותר כך עולה תכולת האנטיאוקסידנטים שבו. מומלצים במיוחד הם גזר, בטטה, שזיפים, פירות יער, תרד וירקות ירוקים עליים ואגוזי ברזיל.

כתיבת תגובה